מהי יהדות ומיהם היהודים
מבוא להגות היהודית בעת החדשה
סמסטר א תשפ"ד
ימי שני 14.00 – 16.00
המרצה: פרופ' רון מרגולין
הקורס מתקיים באולם 281 בנין גילמן.
תיאור כללי
העם היהודי עבר בעת החדשה שינוי מרחיק לכת במיוחד בעקבות האמנסיפציה שהוענקה לבניו לראשונה בצרפת בעת המהפכה הצרפתית ולאחר מכן בהדרגה במדינות אירופה השונות וברחבי העולם כולו. שינוי זה כרוך היה בהתרחקות מאורח החיים המסורתי, בהתבוללות, ובהשתלבות בתרבות המערבית מצד אחד, ובמאמצים שונים לשם התקשרות מחודשת לעם היהודי ולמציאת משמעות לקיום היהודי בעידן המודרני מצד שני. השיעור יתמקד בהגות היהודית המודרנית שתרמה לגיבוש רעיונות, זרמים, ותנועות שעיצבו את התרבות היהודית המתחדשת במאתיים השנים האחרונות. הקורס יתמקד בהיפתחותם של יהודים לעולם המערבי, לדרכי החשיבה המדעיות ולחשיבה ההיסטורית, להתמודדות עם החילון ועם תפיסות העולם הליברליות המערביות, לגיבושם של הלאומיות היהודית והרעיון הציוני ולהיווצרותן של צורות דתיות יהודיות חדשות לאור המציאות החדשה. בשיעור ייבחנו הרצון לשימור היהדות לנוכח תהליכי ההתבוללות והצורך לחדש את התרבות היהודית באמצעות התמודדות עם אתגרי המודרנה.
מבנה השיעור
שבועות ראשון ושני:
סקירה קצרה על התפתחות החילוניות המערבית, מהפרדת הדת מן המדינה, התגברות הספקנות ועלייתן של אידיאולוגיות מטריאליסטיות ועד תזת החילון של אמיל דורקהיים. השפעת החילון על תחומי עיסוקם של יהודי העולם ועל השתלבותם במדע ובתרבות המערבית. המתח שבין המשך השמירה על הזיקה לעם היהודי לבין השתתפות פעילה בתרבות האוניברסלית המודרנית ועל הדרכים השונות לפתרונו.
מדוע ברוך שפינוזה בן המאה ה- 17 ששלל את הטעם בהמשך הקיום היהודי, ייחשב מבשרה של ההגות היהודית בעת החדשה? רעיונות היסוד במאמר התיאולוגי מדיני כמפתח להבנת שורשי משבר האמונה היהודית בעת החדשה. היהדות כשיטה תיאולוגית פוליטית, ביקורת רעיון הבחירה וניבוי אפשרותה של מדינה יהודית.
שבועות שלישי ורביעי:
עיקרי מחשבתו של משה מנדלסון לאור ספרו ירושלים והדגשת מעמדו כאבי ההשכלה מצד אחד ואבי האורתודוכסיה המודרנית בזיהויו את היהדות עם ההלכה מצד שני. הצגת תפיסתו את הדת כהתגלות היסטורית ולא כאמת נצחית, כהנחת היסוד להבנה היסטורית של היהדות ולעיצוב עמדה פלורליסטית ביחסה לדתות אחרות. השלכת התפיסה ההיסטורית על יסוד חכמת ישראל.
שבוע חמישי:
המהפכה הקאנטיאנית, האתיקה על פי קאנט וספרו הדת בגבולות התבונה כנקודת מפנה במחשבה המערבית והשפעתם על ההגות היהודית. הגדרת הדת הטהורה כמוסריות אוניברסלית למול הגדרתה כאמת היסטורית על ידי מנדלסון.
שבוע שישי:
היהדות כמוסר – תפיסת היהדות כמוסר במשנתו של שמואל דוד לוצאטו. שיטתו של הרמן כהן וספרו דת התבונה ממקורות היהדות.
שבוע שביעי:
'חכמת ישראל', ראשית מחקר היהדות ועיצובה של ההיסטוריה היהודית כסוללי דרך להתבוננות חדשה של היהודים על עצמם. תרומתם של רנ"ק (ר' נחמן קרוכמל) וצבי גרץ לתפיסה היסטורית של היהדות כתשתית לתפיסת היהדות כלאומיות. עיון במפנה שהתחולל בעולמו של משה הס בעקבות ספרו של גרץ תולדות עם ישראל.
שבוע שמיני:
הרעיון הציוני: תפיסת הציונות המדינית כרעיון מודרני וחילוני לאור עיון בהגותם של מכס נורדאו ותאודור הרצל ומחלוקת אחד העם על הציונות המדינית. משנתו החילונית של אחד העם כתשתית רעיונית לתפיסת היהדות כתרבות.
שבוע תשיעי:
א.ד. גורדון ומרטין בובר והפילוסופיה הדיאלוגית שלו כמפתחיה של רליגיוזיות יהודית בלתי הלכתית היוצרת זיקה חדשה בין דתיות ולאומיות.
שבוע עשירי:
הרב קוק והתפיסה הדתית לאומית. דיון בשאלת המתח שבין דתיות ולאומיות. התיתכן לאומיות מודרנית שאיננה חילונית.
שבוע אחד עשר:
חזרה וסיכום של הקורס.
ביבליוגרפיה
חובה:
מהי יהדות ומי הם היהודים: מבוא למחשבת ישראל בעת החדשה – לקט המקורות נכללים באתר הקורס.
ספרי יסוד:
יצחק יוליוס גוטמן, הפילוסופיה של היהדות, חלק ג' הפילוסופיה הדתית היהודית בזמן החדש,
מוסד ביאליק, י-ם תשי"ג.
משה ה. גראופה, היהדות המודרנית בהתהוותה – 300 שנות מחשבת ישראל בגרמניה, הוצאת
שוקן, ירושלים ותל אביב 1990.
נתן רוטנשטרייך, המחשבה היהודית בעת החדשה, הוצאת עם עובד, ת"א 1987.
אליעזר שביד, תולדות ההגות היהודית בעת החדשה המאה התשע עשרה, הוצאת כתר, י-ם
תשל"ח.
אליעזר שביד, תולדות ההגות היהודית במאה העשרים, הוצאת דביר, ת"א תש"ן.
אליעזר שביד, תולדות פילוסופית הדת היהודית בזמן החדש, כרכים א –ד, הוצאת עם עובד,
תל-אביב 2002 – 200
רון מרגולין, שמואל פיינר, אבריאל בר לבב (עורכים), תהליכי חילון בתרבות היהודית, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, רעננה תשע"ג
ספרים:
שלמה אבינרי, הרעיון הציוני לגווניו, הוצאת עם עובד, תל אביב 1980.
יוסף בן שלמה, "שירת החיים" - פרקים במשנתו של הרב קוק, אוניברסיטה משודרת, משרד
הבטחון.
ש.ה. ברגמן, הפילוסופיה הדיאלוגית מקירקגור עד בובר, מוסד ביאליק, י-ם תשל"ג.
ש.ה. ברגמן, הוגי הדור, הוצאת מגנס, ירושלים תשמ"ד. (בובר, כהן ורוזנצוייג)
יצחק הינמן, טעמי המצוות בספרות ישראל, חלק ג.
ירמיהו יובל, שפינוזה וכופרים אחרים, ספרית פועלים, תל אביב תשמ"ח.
צבי ירון, משנתו של הרב קוק.
זאב לוי, שפינוזה ומושג היהדות, ספרית הפועלים, תל אביב תשל"ב.
מלכין יעקב (עורך), תרבות היהדות החילונית: הגות חדשה בישראל, כתר, ירושלים 2006.
פול מנדס-פלור, קידמה ונפתוליה: מאבקם של אינטלקטואלים יהודים עם המודרנה, עם עובד, ת"א תש"ע.
אליעזר שביד, היהודי הבודד והיהדות, הוצאת עם עובד, ת"א תשל"ד.
אליעזר שביד, היהדות והתרבות החילונית, הקיבוץ המאוחד, ת"א תשמ"א.
משה שוורץ, שפה, מיתוס, אמנות – עיונים במחשבה היהודית בעת החדשה, ת"א תשכ"ז
אפרים שמואלי, היהדות בין סמכות להשראה, ספרית פועלים, ת"א 1988.
שמעוני גדעון, האידיאולוגיה הציונית, מאגנס, ירושלים תשס"א.
מאמרים:
יצחק יוליוס גוטמן, '"ירושלים" למנדלסון ו"המסכת התיאולוגית המדינית" לשפינוזה'
בתוך ספרו דת ומדע, הוצאת מגנס, י-ם תשט"ו.
סיני אוקו, 'משנתו הדתית של הרמן כהן', בתוך: כהן, דת התבונה ממקורות היהדות, י-ם תשל"ב.
מרטין בובר, משה הס והרעיון הלאומי, מבוא לספר רומי וירושלים, ירושלים, תשמ"ג.
יוסף בן שלמה, 'פילוסופית הדת ותפיסת היהדות של הרמן כהן', בתוך: הרמן כהן, דת התבונה
ממקורות היהדות, מוסד ביאליק, י-ם תשל"ב.
יעקב גולומב (עורך), ניטשה בתרבות העברית, הוצאת מאגנס, ירושלים תשס"ב.
רבקה הורביץ, מבוא, בתוך זכריה פרנקל וראשית היהדות הפוזיטיבית היסטורית, מקורות
לתולדות עם ישראל, מרכז זלמן שז"ר, י-ם תשמ"ד.
0616102201 - מבוא להגות יהודית בעת החדשה (חלק א') - מהי יהדות ומיהם היהודים