הכלנית (שם מדעי: Anemone) או שושנת המלך, היא סוג פרח ממשפחת הנוריתיים בו כ-120 מינים הנפוצים בכל העולם למעט אוסטרליה ואנטארקטיקה. שמו העברי של הפרח ניתן על ידי החוקר היהודי עמנואל לעף בספרו "צמחי היהודים".[1]
מיני הכלנית הם גאופיטים רב-שנתיים. בעולם הם נפוצים בעיקר באזורים בעלי אקלים מתון או קריר בחצי הכדור הצפוני והדרומי. בארץ ישראל מיוצג הסוג על ידי מין יחיד – כלנית מצויה (Anemone coronaria) – צמח מוגן אשר נפוץ מצפון הארץ עד הר הנגב. הכלנית פורחת מסוף דצמבר ועד סוף מרץ. ניתן לזהותה על פי טבעת פנימית לבנה בעלי הכותרת שלה (בכלניות מבוגרות בלבד). בדרך כלל בעלת חמישה-שישה עלי כותרת. פרח הכלנית ידוע בשלל צבעיו.
רַקֶפֶת (שם מדעי: Cyclamen) היא סוג גאופיט רב-שנתי ממשפחת הרקפתיים, הנפוץ בעיקר באזורים הקרים והממוזגים של כדור הארץ מאירופה ועד איראן עם מין אחד בסומליה.
חַרְצִית (בלועזית: כריזנתמה; שם מדעי: Chrysanthemum) היא סוג צמחים ממשפחת המורכבים.
בסוג חרצית קיימים כ-200 מינים שרובם נפוצים באזורים הממוזגים של כדור-הארץ. פרחי החרצית ערוכים בקרקפות שבמרכזן פרחים צינוריים ובהיקפה פרחים לשוניים. הפרח מואבק על ידי חרקים. החרציות משמשות גם כצמחי-נוי.