בלוג אישי (מערכתי)

תמונה של מאיה מלר
על ידי מאיה מלר בתאריך 27/04/2017, 15:31
פרסום זה זמין ל"אורחים"

הי לכולם,

מצרפת כאן את אחד המאמרים שאסף ביקש שנקרא לשיעור הבא של איימי רמנסניידר ואת המאמר של ורקמייסטר על סן לזאר (אותו לא חובה לקרוא).

למאמר הנוסף שצריך לקרוא אין גרסא אינטרנטית ויש רק עותק אחד מהספר אז עדיף לצלם ולא להשאיל את הספר. 

 

בהצלחה!

 

 

 
פרסום זה זמין ל"אורחים"

נקודה קטנה לדיון ששווה להעלות היא ההבדל בין הרמב"ן לבין הרמב"ם בכל הנוגע לתזונה.

האכילה לפי הרמב"ם - "נפש בריאה בגוף בריא" ותורתו הידועה לגבי תזונה נכונה.

זה מסביר שוב את ההבדל המשמעותי בגישות של השניים. הרמב"ן שמתייחס להאצלה ולרצף והרמב"ם שמתייחס לאוכל בעיקר בהיבט הגשמי ומשמר דיכוטומיה בין החומר לרוח. 

 
תמונה של גבריאל אבלמן
על ידי גבריאל אבלמן בתאריך 22/03/2017, 10:44
פרסום זה זמין ל"אורחים"

 

שיעור שני: על 'הבעיה היהודית' באנתרופולוגיה, ו'בעיית האנתרופולוגיה' בלימודי היהדות.

  • ·         ביקורת על המאמר: Brink-Danan, M. 2008. Anthropological Perspectives on Judaism: A Comparative Review, Religion Compass 2(4): 674-688

 

 

 

הכותב נוגע בשאלה מדוע נמצא עד היום רק ייצוג מזערי, וביטוי קטן מאד לאנתרופולוגיה העוסקת ביהדות ועל היהודים עצמם כמרחב ענייני העומד בפני עצמו, ולא כנגררת של עולמות מחקר ושיטות השוואה השגורות בעולם המושגים הכללי של האנתרופולוגיה.

הכותב מביע אבחנה מרתקת, לפיה, על אף שהייצוג של האנתרופולוגים ממוצא יהודי בולט  ומורגש מאז ראשית התורה הזו במאה ה-19, אין בנמצא עד ימינו התעסקות ביהדות ממש כמו שניתן לצפות שימצא. הכותב מציע מספר הסברים לעובדה זו, חלקם היסטוריים וחלקם תרבותיים הקשורים למציאות של תקופות רלוונטיות שהשפיעו על המחקר האנתרופולוגי היהודי.

האנתרופולוגיה במאה ה-19 וה-20 הושפעה עמוקות מגישות מדעיות-חברתיות אשר נטו לשייך קבוצה או תרבות נבדלת מסוימת לממד של מקוריות אל מול זרות. גישה זו מצאה ביטוי בולט בגרמניה של התקופה, בה אנתרופולוגים חשובים ניסו להראות שהיהודים הם קבוצה -לא קבוצה, וכך להוציא אותה מן הקהילה הגרמנית הילידית. הניסיון של הדגשת זרותם של היהודים נבעה גם מהתפיסה דאז, שהאנתרופולוגיה תפקידה לחקור חברות פרימיטיביות, בהכרח מתוך השוואה לתרבויות מודרניות השונות מהן בתכלית. יהודים שעסקו באנתרופולוגיה חששו שמחקר על היהדות יונע ממקום של הדגשת השונה שיש ביהודים, ובהתאם, הצגת היהודים כקבוצה פרימיטיבית. ברור אם כן מדוע היהודים נמנעו מלעסוק בתרבותם שלהם, בסביבה ועידן כמו זה שמוצג. בימינו, כאשר גישות "גזעניות" הוצאו מהחבילה של עולם האקדמיה, נראה שהבעיה היהודית באנתרופולוגיה עודנה עומדת על כנה, וודאי שעדיין יש במחקר על היהודים הסתרה וגישה נמנעת- ושלא בצדק. בתמצות- אציג את עיקר המאמר : המחקר בישראל ובעולם אודות היהודים, עוסק ביהדות כנוסטלגיה, ובכך מייצר מהמושג "מודל". ראיית היהדות כמעין מוצג במוזיאון, דבר שנובע מזיכרון השואה במידה מורגשת, כמוה כהלך הרוח של ראשית המחקר האנתרופולוגי, המסרב לתת ליהדות את הראייה האובייקטיבית הנרחבת שהיא ראויה לו. לדעת הכותב, יעשה צדק כאשר חקר הגולה היהודית יגע בתהליכים דינמיים הקורים בעולם היהודי בימינו, ותיסוג כבר מהרומנטיקה המונעת פוליטית ורגשית בתחום מחקר זה.

אירופה ככלל גדעה מעצמה את היהדות כתוצאה מהשואה. אכן, זו "טרגדיה אנתרופולוגית" באופן אוניברסלי. המחקר אודות מיעוטים וזיכרון העבר הושפע עמוקות מהלם החורבן שיצרה השואה. אולם יש פה עניין של תמיהה, השואה החריבה את יהדות אירופה אבל בשום אופן לא החריבה את היהדות. בגולה היהודית,   שנים ארוכות לפני השואה יהודים החלו לעזוב את אירופה במספרים הנוסקים למיליונים. מרכזים שלמים של תרבות יהודית כמעט "הועתקו" בשלמותם מהיבשת לעולם החדש (ארה"ב בעיקר). האבחנה כי אירופה אינה המקום היחידי עבור היהודים הורגש עוד בסוף המאה ה-19. השואה הכתה בכעשרה מיליון יהודים שחיו באירופה, אולם היו עוד מיליונים רבים בשאר העולם בעת ההיא. חקר הקהילות היהודיות מקבל במה שנראה כמגמה "מקובעת", המשגה חסרת בסיס בכל הקשור בגישות מחקר אנתרופולוגיות מודרניות. "הפטישיזם" של תודעת החורבן הפכה את הזיכרון לעיקר, ובהתאם- להפיכת ה"בעיה היהודית" כעניין של העבר, ודבר בלתי מורגש באופן פרקטי. אני מציע לבחון אפוא את שורש העניין.  הציונית מאז ראשיתה וביחוד בארץ ישראל התכחשה ליהדות אירופה עמוקות. מדוע פתאום השואה הפכה לחקר נכבד מהזיכרון הלאומי בישראל, כאשר בעבר הציונות סלדה מאירופיות שאותה אפיינה כ"גלותית"?. קהילות שרדו, שגשגו ופרחו במזרח ובמערב, בדרום אפריקה ובהודו. אני מבקש לבחון את ההשלכות של "תודעת הזיכרון" באופן כה חד ממדי כפי שהוא מתבצע. ישנו עולם יהודי עכשווי השונה ממה שמתואר ב"מוזיאון היהודי" של האנתרופולוגיה המתעסקת בסוגיה זו. מי מרוויח פה, ומדוע האשליה חזקה מהמציאות?

 
פרסום זה זמין ל"אורחים"

שלום רב לכולם, 

בלא ברירה, נאלצתי להיעדר מהמפגש הראשון והשני בהרצאה, ומהמפגש הראשון בתרגול.

אני אודה מקרב לב למי שיואיל לשלוח אליי למייל המצוין להלן את הסיכומים שלו\שלה.

captain.queen@hotmail.com

רב תודות.

 
תמונה של תומר פלד
על ידי תומר פלד בתאריך 21/03/2017, 17:27
פרסום זה זמין ל"אורחים"

בואו ניצור ערך ביחד

(הקבוצה של יום ג')

 
תמונה של נירה זמיר
על ידי נירה זמיר בתאריך 30/01/2017, 08:08
פרסום זה זמין ל"אורחים"

לדר רבקה שוסטרמן

השתתפתי בקורס כשומעת חופשית.

מאד נהניתי מהנושא וממך כמרצה.

ידע רב ומעניין, קישור האמנות לארועים פוליטיים וחברתיים,

ניתוח היצירות והאמנים

יחס נעים ונינוח לסטודנטים

אהבתך לנושא 

 

נירה זמיר

 
תמונה של דורון פרל
על ידי דורון פרל בתאריך 23/12/2016, 09:59
פרסום זה זמין ל"אורחים"

is there a team of two that I can join

 
תמונה של רות ברונשטיין
על ידי רות ברונשטיין בתאריך 19/11/2016, 02:06
פרסום זה זמין ל"אורחים"

אשמח לקבל סיכום מהשיעורים הראשון והשני בהם לא נכחתי תודה מראש rddb@012.net.il